LOADING CLOSE

קורונה והפנסיה שלנו

קורונה והפנסיה שלנו

יצאתם לחל"ת? פוטרתם? אינכם ממשיכים להפקיד כספים לפנסיה שלכם ?

עצתי – שימו לב כי לפחות הכיסוי הביטוחי שלכם נשמר 

ראשית שימו לב כי בתקופת חל"ת המעסיק לא נדרש להמשיך לבצע הפרשות לפנסיה שלנו, אולם במשבר הנוכחי יש גם לא מעט מעסיקים חריגים. לכן – אם הוצאתם לחל"ת בדקו קודם כל האם ההפרשות החודשיות הופסקו או לא.

אם לא הופסקו – הרווחתם אם כן המשיכו לקרוא על מנת שתדעו כיצד לפעול .

הנזק הצפוי לפנסיית הזקנה העתידית שלנו בשל הפסקת הפקדות לתקופה מוגבלת נמוך יחסית. 

בתקופת חסכון ממוצעת של 420 – 360 חודשים (35 – 30 שנה) היעדר הפקדות למשך 6 חודשים תקטין את פנסיית הזקנה שנקבל במועד הפרישה בערך ב – 1.5%. משמעו כי מי שהיה צפוי לקבל פנסיה של 5,000 צפוי לקבל 4925.ש"ח .  יש בכך פגיעה מצערת אבל ברוב המקרים אין בכך סיכון או פגיעה "מהותיים".

דווקא הסיכון להפסקת הכיסוי למצבי נכות ומוות, הוא זה שאמור להדאיג אותנו

בהיעדר הפרשות חודשיות למוצר הפנסיוני, נמשך הכיסוי הביטוחי באופן אוטומטי לתקופה של חמישה חודשים מחודש ההפקדה האחרונה. לאחר חמישה חודשים ללא הפקדות ייפסק הכיסוי הביטוחי. משמעו כי  במקרה של אובדן כושר עובדה לא תהיו זכאים לפנסיית "נכות" ובמקרה של מוות לא יהיו בני משפחתכם זכאים לפנסיית "שארים". מצב זה הוא סיכון מהותי.

מה ניתן לעשות?

כמעט בכל המוצרים הפנסיונים קיימת אפשרות להאריך את הכיסוי הביטוחי לתקופה של עד ל- 24 חודשים מחודש ההפקדה האחרונה. להארכת הכיסוי יש להגיש לגוף המבטח טופס "בקשה לשמירת כיסוי ביטוחי". חשוב לציין כי הגשת הטופס צריכה להתבצע בתוך תקופת חמשת חודשי המשך הכיסוי האוטומטי, אחרת בקשתכם עלולה להידחות.

 

הארכת תקופת הביטוח כרוכה בתשלום חודשי בטווח ממוצע של 250 – 80 ₪ לחודש. את התשלום ניתן לבצע באחת משתי הדרכים הבאות:

  •  מתן הרשאה למבטח לגביה ישירה מחשבון הבנק שלכם
  •  מתן הוראה למבטח לנכות את התשלומים החודשיים מתוך הכספים הצבורים לכם במוצר הפנסיוני ומבלי שתדרשו להוצאת כספים ישירה.

האם כדאי למשוך כספים מהמוצרים הפנסיוניים שלנו בתקופה כזו?

כל משיכת כספים מהמוצרים הפנסיוניים, מקטינה את העתודה הכספית שאנו בונים לעצמנו, שקל אחר שקל ולאורך עשרות שנים, לגיל הפרישה. בחלק מהמקרים היא גם מקטינה את הסכומים שנקבל במקרי נכות ומוות.

משיכת כספים מהמוצרים הפנסיוניים יוצרת פגיעה מהותית בעתודות ובכיסויים אלו, עלולה לחסום המשך הפקדות למוצרים ותיקים ואיכותיים, וצריכה להיות בחזקת המפלט האחרון.     

מה בכל זאת ניתן לעשות?

רוב חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל וההשתלמות, מוכנות לתת לחוסך הלוואה בגובה אחוז מסוים מהזכויות הצבורות שלו (לרוב 30% – 50% ), וללא צורך בערבויות נוספות. פתרון זה מאפשר לנו לגייס כסף וגם לשמור ולהמשיך לפעול בכל המוצרים הפנסיוניים כפי שהם.

 יחד עם זאת יש להביא בחשבון כי במצב שכזה לא ניתן לעבור לקופה אחרת בהמשך עד לכיסוי ההתחיובות !

אם לא נותרה כל ברירה אחרת, וחייבים למשוך כספים מהמוצרים הפנסיוניים, חשוב מאד לדעת כי:

  •  חלק מהמוצרים ומהכספים הפנסיוניים שלנו חייבים במיסוי בעת משיכה, המס העשוי להגיע עד כדי 35% מהסכום הנמשך, בעוד מוצרים וכספים אחרים עשויים להיות פטורים ממס או מחויבים במס נמוך יותר באופן משמעותי.
  •  הפגיעה העקיפה הנגרמת לנו בעת משיכת כספים פנסיוניים (פגיעה בכיסוי למקרי נכות ומוות, חסימת מוצרים איכותיים להמשך הפקדה וכד'), משתנה בין מוצר למוצר, וחשוב להבין אותה טרם החלטה מאיזה מוצר למשוך כספים.

בשל אלו, חשוב מאד טרם ביצוע כל משיכת כספים, לדבר עם איש מקצוע מוסמך ( יועץ פנסיוני') אשר יסייע לנו לבחור את "הרע במיעוטו" ולמקסם את זכויותנו.

שווי החסכון הצבור ירד – מה ניתן לעשות והאם אפשר להתכונן טוב יותר למשבר הבא

בעקבות הירידה בשוקי ההון ספגו מרבית מהחוסכים הפסדים, אולם חשוב לא לנהוג בפזיזות ולזכור כי החיסכון הפנסיוני הנו ארוך טווח (שנים עד עשרות שנים) וסביר להניח כי שוקי ההון יחזרו לעלות ויאזנו את ההפסדים שנגרמו במשבר הנוכחי.

 

אם לא פעלתם לפני המשבר או בימים הראשונים שלו, כנראה שלא ניתן לתקן את ההפסד שנגרם למעט בהמתנה סבלנית לעלייה מחדש של השוק (כך גם קרה במפולת המניות בעקבות משב ה " סאב פרים " ב 2008  כאשר בשנה העוקבת לא רק שהקופות תקנו את הירידות אלא הוסיםו להם בממוצע רווח של 15% ). זו גם אחת הסיבות שלא למשוך בתקופה זו כספים מהמוצרים, פעולה ה"מקבעת" את ההפסד שנוצר מבלי שתהיה לנו אפשרות להשתתף ב"תיקון" הצפוי לאחריו וכתוצאה מכך הקצבה החודשית ניזוקה.

 

יחד עם זאת, המשבר הנוכחי הנו הזדמנות טובה ללמוד על "מסלולי ההשקעה" הקיימים ברוב המוצרים הפנסיוניים, מידע שיכול לסייע לנו להתכונן ולהתמודד טוב יותר עם המשבר הבא.

 

הקרנות והקופות משקיעות את כספי העמיתים בתמהיל רחב של "כלים פיננסיים". מניות (בארץ ובחו"ל), אגרות חוב, נדל"ן, מטבעות זרים, הלוואות, פרויקטים מסחריים ועוד. חלק מהגופים מנהלים תיקי השקעות ענקיים בהיקף כספי שיכול להגיע עד כדי עשרות ומאות מיליארדי ₪.

 

בפועל, תיק ההשקעות של הגופים מפוצל למספר תיקי השקעות עצמאיים ונפרדים, אשר כל אחד מהם מנוהל  תחת מדיניות השקעות שונה. בהתאם למדיניות זו נקבע מה יהיה האחוז מהתיק שיושקע בכל אחד מסוגי הכלים הפיננסיים (למשל: 70% במניות, 20% באג"ח ממשלתי, 10% בכל שאר סוגי ההשקעות). כל אחד מתיקים אלו מוגדר בקרן/קופה כ"מסלול השקעות".

 

מדיניות ההשקעות על פיה מנוהל כל אחד מתיקי המשנה, היא זו שקובעת את רמת הסיכוי/סיכון לרווח והפסד הקיימת באותו מסלול ההשקעות. אין ספק כי במשבר הנוכחי מסלולי השקעות שנוהלו בסיכוי/סיכון גבוה יותר (למשל מסלולי השקעה בהם אחוז המניות גבוה) ספגו גם הפסדים גבוהים יותר.

לחוסכים שמורה הזכות לבחור את מסלולי ההשקעות בהם יושקעו הכספים שצברו, לעבור בין מסלולים שונים (ללא עלות) וכן גם לפצל את הכספים הצבורים בין מספר מסלולי השקעות שונים.

   

כ"כלל אצבע" נהוג להמליץ לאנשים צעירים לבחור במסלולים בהם רמת הסיכוי/סיכון גבוהה יותר (סיכוי לצבור רווח גבוה יותר, כאשר במקרה של הפסד עדין יש מספיק שנים לכסות אותו עם ההתאזנות הטבעית של השוק). ככל שאדם מתקרב יותר לגיל הפרישה מומלץ להקטין את רמת הסיכוי/סיכון בעיקר בכדי שלא "להתפס" בירידת שווי גדולה (כפי שקרה במשבר הנוכחי) 

כשיתרת הזמן שנותרה לפרישה קצרה מדי לתיקון.

המודל הזה קרוי גם " המודל הצ'יליאני " .

 בקרנות/קופות קיימים שלושה סוגים בסיסיים של מסלולי השקעה:

  • מסלול השקעה "כללי" – מסלול השקעה עם מדיניות הפורסת את התיק על פני מגוון רחב של כלים פיננסיים תוך כוונה ליצור רמת סיכוי/סיכון ממוצעת ומאוזנת.
  • מסלול השקעה מובל כלי פיננסי מסוים –  כגון מסלול "מנייתי", "אג"חי", "מט"חי" וכד'. מסלול בו החלק הארי של התיק מושקע בסוג מסוים של "כלי פיננסי".
  • מסלול השקעה על פי גיל – נקרא לעיתים גם מסלול "חכ"מ" או "המודל הצ'יליאני". מסלול בו מדיניות ההשקעות משתנה בהתאם לגיל העמית ורמת הסיכוי/סיכון הולכת וקטנה באופן אוטומטי ככל שגיל העמית עולה.

אנו על סף פרישה והפנסיה הצפויה לנו ירדה בכ- 15%, ביחס לזו שדווחה רק לפני כמה חודשים – מה ניתן וכדאי לעשות בנושא

פנסיית הזקנה שלנו הינה נגזרת ישירה של סכום החסכון הצבור שיש לנו נכון לרגע הפרישה לפנסיה. החסכון הצבור שלנו נכון ליום הפרישה מחולק במקדם "המרה" (כמספר אצבע = בערך 200) וכך נקבעת הפנסיה הראשונה אותה נקבל.

שווי החסכון הצבור שלנו ירד בימי המשבר באופן משמעותי ושאינו ניתן לתיקון למעט בהמתנה סבלנית לעלייה מחדש של השוק. יחד עם ירידת ערך החסכון ירדה גם פנסיית הזקנה בהתאם.   

לכם עלינו לנסות "להרוויח זמן" ולאפשר לשוק (ולחיסכון הצבור שלנו) לתקן את עצמם באופן טבעי. וזאת באחת משתי הדרכים הבאות :

  •  ככל שניתן כדאי לדחות את הפרישה לפנסיית הזקנה במספר חודשים ועד כדי שנה מיום המשבר. לעיתים די גם בחודשים בודדים בכדי לאפשר לשוק להחזיר את רוב ההפסד שנוצר.
  •  אם הסתמכתם על הפנסיה הצפויה כמקור עיקרי למחייה היום יומית, ואין לכם אפשרות לדחות את מועד תחילת קבלת הכספים, בדקו האם ניתן למצוא פתרון קצר מועד לצרכים השוטפים על בסיס כספים שיש לכם במוצרים שאינם מספקים קצבה חודשית (כגון – קרן השתלמות, קופת תגמולים, או אפילו חסכון שיש לנו בבנק). באופן זה תוכלו לדחות את מועד המימוש של מוצרי הקצבה (קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וכד') ותשיגו אפקט דומה לזה של דחיית מועד הפרישה.

 דחיית מועד הפרישה לפנסיית הזקנה או דחיית מועד המימוש של מוצרים מסוימים מחייבת בדיקת היתכנות (אם כי רוב הגופים 

מאפשרים זאת) ודיווח מסודר לקרנות ולקופות. מומלץ לבצע מהלך שכזה רק לאחר שיחה עם בעל מקצוע מוסמך.

זקוקים לעוד עזרה ? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן

Call Now Button
error: תוכן האתר מוגן!